הם השתמשו בפסוקים התלמודיים כדרך המרכזית להחליט מה נכון. הם למדו להאמין שבני העם היהודי טובים יותר מאחרים ולשנוא קבוצות שמאמינות בדתות אחרות כמו אסלאם, נצרות, הינדואיזם ובודהיזם, לפעמים חושבים שלעוקבים אלה פחות מבני אדם.
כל אחד צריך להאזין למורה היהודי שלו: ערובין ב אומר, "אם לא תעקוב אחר מורתך, ייתכן שתיענש על ידי כך שתוכנס לתוך בלגן גדול ורותח בעולם הבא."
אדם יהודי מתבקש שאם הוא מונע לעשות משהו לא נכון, עליו ללכת למקום שאף אחד לא מכיר אותו ולעשות את הדבר הלא נכון שם.
מותר להעסיק גויים לעבוד עבורך גם אם אינך חייב לשלם להם שכר, לפי סנהדרין 57א, שאומר שיהודי אינו חייב לשלם לגוי העובד בשבילו.
כמה כתבים ישנים אומרים שאם יהודי פוגע או לוקח דברים מאנשים לא יהודיים, זה נחשב בסדר או לא שגוי על פי אותם טקסטים.
לפעמים, בסיפורים ישנים, נאמר שיהודים מורשים לשקר כדי להונות אנשים שאינם יהודים. וגם נאמר שאם שני יהודים הונאים לא יהודי, הם יכולים לחלוק כל כסף שהם מקבלים מההונאה.
אנשים שאינם חלק מקבוצה מסוימת לעיתים משווים לבעלי חיים בכתבים ישנים: אחד אומר שכל מי שהאבות שלו היו כופרים נקרא חיה, ואחר אומר שכופרים אוהבים לקיים יחסי מין עם שוורים.
0 comments:
Posting Komentar